יום שבת, 15 בנובמבר 2008

עבודות שרות


הכניסה לאגף "עובדי השרות" היא מאחור. חנייה ענקית. לא ברור אם היא נועדה לעובדי שרות. בפאה המזרחית של כלא איילון "בטונדה-מבואה" שדלתה הפונה לכיוון החנייה, פתוחה. ספסלי עץ נשענים על קירותיה, חלונות מסורגים הפונים לחצר האגף ודלת נעולה. היא נפתחת מעת לעת. במבואה ישבו שני רוסים מופנמים שמבטם היה עקר והתמקד באריחי הריצפה. מבעד לחלון נצפו שב"סניקים כשהם עוברים ושבים. תחושה של חצי כלוא המחובר בדלת פתוחה לחיים ובדלת נעולה לעתיד.לפתע נפתחה הדלת הנעולה לעתיד. שב"סניק חובש כיפה עם פני מרטיר וחיוך מעונה עמד בפתח, דחק את פלג גופו העליון לתוך המבואה ואמר: "בוא אתה וגם אתה וגם אתה תבוא".
נכנסתי לאחת שמעל חזה הגדול בהקה לוחית כסף שעליה כתוב "ישראלה". עיניים טובות ונפש שדישדשה והתפלשה בנשמות עכורות של "עובדי שרות". היא הביטה בתיק ואח"כ בי, ושוב בתיק. אמרה שיש לה מקום טוב להציע, שהיא אישית מחוברת אליו בכל מאודה "לבצלר" שמו. מעון שחוסים בו לקויים בשכלם.
כיוון שהריבון מנהל את עולמו בחן , בחסד וברחמים, ידעתי שממנו זה בא ועל-ידם של אחרים. מרמלה נסעתי צפונה. חציתי את הכרך הגדול ואת סוקולוב הסואן. באגד הרצליה פניתי ימינה, ברמזור הראשון שמאלה עד לכיכר. בכיכר אמרו לי עוברים ושבים שזה ימינה ועד הסוף.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה